top of page

Walk Across America - ציטוטים



"השוטטות שלי באמריקה החלה בתחילת שנות ה-80, כאשר, כבנו של איש מכירות נודד, לקחתי ספינת משא מעבר לאוקיינוס ​​השקט... ליפן.

זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי שם. ...

 

כשנכנסתי לנמל עלה לי הרעיון, אני הולך לטייל בארץ מחוף לחוף. זה לא כל כך גדול של הליכה, לא כל כך גדול של אתגר.

עשיתי את דרכי בין שדות האורז הללו והתחלתי לעורר את רעיון הנסיעה.

...

אני משתמש באופק ובשמש השוקעת כמדריך. דיגתי דרך שדות האורז וכל העניין עבד די טוב. אתה מאלתר את הדרך שלך.

ככל שתבלו יותר בלילה בלי לדעת לאן ללכת, כך תמצאו למעשה הצלה שהיא די ציורית. אז כשזה עבד טוב, חזרתי הביתה ואמרתי:

"...אני אחצה את ארצות הברית ברגל".

מתישהו בסביבות 1984, עזבתי את דירתי בניו יורק, חציתי את סנטרל פארק, עברתי על פני העלמה שלי, אוניברסיטת קולומביה, מעבר לגשר ג'ורג' וושינגטון והייתי בניו ג'רזי.

רוב הזמן הייתי לבד עם הסוני הווקמן שלי והמחברת שלי בתיק.

....

למעלה מארבעים טיולים נוספים, כשלושה בשנה, חצתי את כל ארה"ב בשתים עשרה שנים בערך".

 

מתוך הראיון "על פני אמריקה":

איך התייחסו אליו העיתונות ומעריצי ארט גרפונקל במהלך ההליכה שלו?

"נשארתי כמעט לגמרי לבד.

היו זמנים שהעיתונות קפצה עליי ואז הייתי צריך לעשות עסקה. אם תעזוב אותי בשקט, אתן לך ראיון בבית הקפה בעיר שאליו אני מגיע בקרוב.

.....

אבל אף פעם לא באמת הטרידו אותי ואני חושב שהעולם הוא מקום בטוח.

כמעט כל העולם מנסה להתעסק בעניינים שלו, להימנע מצרות ולמצוא את דרכו לגן עדן בדרכו שלו.

הם פשוט לא יכולים להתמודד איתך. יש תופעה נוספת שאולי הסלבריטאים שלי מכירים.

כשאתה מציג אי-פרסונה, כשמאחורי הפנים שלך אתה מרגיש שאני לא זמר מפורסם, רק בחור שנהנה מהיופי של הנוף.

הגישה שאתה משדר סותר על כל תחושת סלבריטי. אז גם אם מישהו אומר, 'הוא נראה כמו ארט גרפונקל, אבל זה לא יכול להיות הוא, תראה את הטון שלו, היציבה שלו, זה לא יכול להיות הוא.' אז אני אף פעם לא מוטרד".

מה הדבר הכי מפתיע שקרה לך או שראית בזמן שיטוט באמריקה?

"השמש שקעה בהרי האפלצ'ים של מערב וירג'יניה ולא ידעתי היכן להישאר. דפקתי על דלת בית חווה פרטי.

שלוש בנות מכללה היו בעיצומו של טיול LSD. הם זיהו אותי בתור ארט גרפונקל. למדתי שהם שלושה מתוך האלפים (המיליונים?) שהם "בלתי נראים" - הם לא משלמים מיסים, נמנעים מהמפקד; הם לא ברשימה האמריקאית".

ספר לי על זה. מה ההליכה הזו שעשית?

"הלכתי סביב שמינית מחצי הכדור הצפוני.

לפני כמה שנים נסעתי על ספינת משא מסן פרנסיסקו ליפן ומעולם לא הייתי שם לפני כן, זה היה בתחילת שנות ה-80. אז כשהגעתי ליפן, בדקתי איזה מעט מזוודות יש לי והלכתי בשדות האורז של יפן.

לקח לי שלושה שבועות לעשות את זה כי הארץ לא כל כך גדולה, וגיליתי שזה מאוד בר ביצוע ומאוד בריא ויפה וזה הרגיע אותי.

אז יצאתי לעשות בדיוק את זה ברחבי ארצות הברית, ועשיתי את זה בארבעים טיולים שונים מאמצע שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90, תמיד טסתי הביתה ואז טסתי לשם כמה חודשים לאחר מכן, איפה שהפסקתי. .

חצי מהזמן הייתי בדרך לבד עם המוזיקה שלי ומחברת, ובחצי השני הייתי בדרכים עם אשתי או אחי, או שג'ימי ווב הצטרף אליי לאידהו".

הייתה לך תוכנית כשעשית את זה לראשונה ביפן?


האם הייתה לך מטרה בראש כל יום, האם ידעת היכן תהיו בעוד חמש, שש או שמונה שעות?

"לא, סמכתי שאמצא מקום לינה. היה לי כרטיס אמריקן אקספרס בכיס האחורי, אבל בעצם התעוררה בי רוח הטיול והחלפתי את התחושה של "איפה מפתחות הרכב שלי?" ב"יש זה מערב, ויש לי את המפה שלי," והשאר זה רק לעקוב אחר חוש הכיוון שלך ולעשות את דרכך בכדור הארץ כאילו אתה בן שנתיים ובן אדם לא מתוכנת רק מתחיל, אתה יודע, הפועל הזה "ללכת. " ", ואתה רואה את הגבעות במרחק של 12 מייל, ואתה אומר:

"אני הולך לשם," ואתה הולך לשם!

למרות שיש לי את השיער המתולתל, המוכר, בשטח עם כובע וספר וסוג של חוסר אישיות שאני לובשת, קל לי מאוד להיות אף אחד ולא להיות מוכר.

אני חושב שכשאנשים רואים אותי וחושבים שאני נראה כמו ארט גרפונקל, המחשבה הבאה שלהם חייבת להיות, "לא, זה לא יכול להיות הוא".

תראה, זה בחור שהולך על פני השדות..."

"הבורות של השביל, המפה המושלכת, היא שהופכת את השמש השוקעת למדריך ומחייה את השקיעה."


מקור טקסט:

The Guardian_edited.jpg

ארט גרפונקל היה המוקד של ראיון בן ארבעה עמודים עם טום דונקל בגיליון 15 באוקטובר 1990 של ספורטס אילוסטרייטד.


 סיכום:

הכותרת של המאמר היא "הוא מחפש את אמריקה - ארט גרפונקל מטייל לבד כבר חמש שנים".

 

מר דונקל השיג את ארט בנברסקה באביב 1990, 2,200 מייל לתוך הטיול שלו בן 4,000 מייל.

הטיול מתבצע תוך שבוע אחד, במרווחים של 100 מייל, ממשיך מאיפה שהפסקת.

בערך כל ארבעה חודשים, ארט טס מדירתו במנהטן וממשיך במסע שלו על פני הדרכים האחוריות של אמריקה.

התוכנית המקורית הייתה ללכת על קו ישר יחסית בין ניו יורק לאורגון, "אבל זה התפתח לכדי פיתול חופשי".

צעדיו "מסומנים על מפת ראנד מקנלי שממלאת קיר אחד של חדר העבודה שלו בקומה השלישית".

 

ה-walk.gif

תוך 24 שעות מהחלטתו ב-1984 לטייל מהחוף המזרחי לחוף המערבי, ארז ארט תרמיל קטן והחל את טיולו דרך סנטרל פארק, מעבר לגשר ג'ורג' וושינגטון ואל ניו ג'רזי.
למרות שהוא משלים 90% מהטיולים שלו לבד, הוא טייל גם עם אחיו ג'רום, אשתו קים וג'ימי ווב.

לא, פול סיימון לא ליווה אותו במסע שלו ל"רישום הטופוגרפיה של ארצות הברית".

לדברי דונקל, "גרפונקל נהג לנסוע בטרמפים או ללכת חזרה למוטל הקרוב בכל ערב.

 

אולם אי שם במערב וירג'יניה עלה בדעתו שכל השעות המבוזבזות הללו עלולות להצטבר לעשור נוסף בדרכים. כעת, הוא אומר, הוא נוסע "כמו איש עשיר", עם עוזר שמסיע אותו לנקודת ההתחלה של היום, מגלה ארוחות צהריים וחדרים, מבצע סידורים ואוסף אותו בסוף היום.

דונקל מציין כי ארט "נושא עמו רק מפת דרכים, משקפי קריאה, שעון..., ווקמן ומבחר אקלקטי של קלטות, כולל פיטר גבריאל, הקונצ'רטו לפסנתר של ראוול ביד שמאל, ושירים מאת ג'ון דון שהוקראו על ידי ריצ'רד ברטון."

ארט השתמש בתואר השני שלו במתמטיקה ב-The Walk.

"הוא יודע שהצעדים המשולבים שלו משמאל לימין הם מטר וחצי. זה בדיוק 2,112 צעדים למייל" או "2.6 מייל לשעה".

"יש כמה כללים להליכה שארט מקפידה עליהם.

חוק מספר 1:

"בלי חטטנות. בלי חריגים."
בכל פעם שאלן ליפסון, העוזר שלו, צריך להסיע אותו על קטע כביש לא מנוצל כדי להגיע למוטל שלהם, גרפונקל נוסע בעיניים עצומות. כמו כן, הוא לא יטוס לשדה תעופה שנמצא באזור לא מטייל או ממנו.

כלל מס' 2:

"תמשיך לנוע. כל הזמן להתחיל ולעצור זה בזבוז אנרגיה.

ההליכה מעולם לא נועדה כהזדמנות להתערבב עם ההמונים.
זה לא קשור לחברות.
זה עניין של להיות הזר המושלם".
 

דונקל מוסיף: "הכללים משקפים את הפרפקציוניזם של גרפונקל.

הוא הרוקנ'רול פליקס אונגר.

מדובר באדם שיש לו את מילון בית רנדון לשפה האנגלית בן 1,664 העמודים על שולחן המטבח שלו לקריאה (אם כי מ-Z עד A).

יש לו רולודקס מלא במילים והגדרותיהן, מודפס ביד ומקוטלג לפי מספר".

דונקל מצטט את גרפונקל המכנה את המסע שלו במילון "דבר דומה מאוד ל-The Walk".

דונקל מסכם:

"שניהם מקיפים בהיקפם ורציניים עד קטלנית בכוונתם".

Dunkel fügt hinzu: "Die Regeln spiegeln Garfunkels Perfektionismus wider.

 

Er ist der Rock'n'Roll-Felix Unger.

 

Dies ist ein Mann, der das 1.664 Seiten umfassende Randon House Dictionary of the English Language auf seinem Küchentisch liegen hat, um es zu lesen (wenn auch von Z bis A).

 

Er hat einen Rolodex voller Wörter und ihrer Definitionen, handgedruckt und nach Nummern katalogisiert."

 

Dunkel zitiert Garfunkel, der seine Reise durch das Wörterbuch als „eine sehr ähnliche Sache wie The Walk“ bezeichnet.

 

Dunkel kommt zu dem Schluss:

 

„Beide sind umfassend in ihrem Umfang und in ihrer Absicht todernst.“

מקור טקסט:

Sports illustrated_edited_edited.png

אחרי יפן ואמריקה, גם ארט גרפונקל נדד ברחבי אירופה.

הוא השלים את הטיול הזה (ממערב למזרח) ב-2016 באיסטנבול

ציטוט מאת ארט גרפונקל בעולם 2007:

"כבר חציתי את ארה"ב. עכשיו אני נוסע מהאי שאנון באירלנד לנאפולי, בעשרים שלבים, מאז 1996. אני תמיד טס חזרה למקום שבו הפסקתי בפעם הקודמת. אחר כך אני לוקח רכב שכור בדיוק ל- משם אני הולך, תמיד במשך שבוע, תמיד מאה קילומטרים."

World_edited.jpg

מסלולי טיול כ-PDF

רשימת שפות אנגלית

back
home
אֵירוֹפָּה

רשימת שפות אנגלית

next
bottom of page